מזרח הודו – מגהליה(meghalaya)     

מגהליה היא אחת מהמחוזות החדשים ביותר בהודו, יחד עם בירתה שילונג. במקום, ששימש
בעבר בית קיץ בימי השלטון הבריטי, נשמר מסלול הגולף הישן וכן מספר של בתים כפריים בסגנון אנגלי. אלו מעידים על השפעת התרבות הבריטית על מחוז מגהליה. מגהליה, או פירוש המילה – "בית הענן", היא מקום בעל אווירה טהורה, ויש אומרים כי אלים ראויים לגור בו בשל אווירה זו הסובבת את המחוז. המים המתוקים והסביבה השקטה ימשכו אפילו אלים לאיזור. מגהליה מזמינה כל תייר לבלות בחיק הטבע. היא נמצאת חבויה בין הגבעות של תחילת הרי ההימלאיה המזרחיים, והיא אחת מהמקומות היפים ביותר בהודו.

הטבע בירך את מגהליה בגשם רב, אור שמש, יערות בתוליים, רמות גבוהות, מפלים מרהיבים, נהרות נקיים ומבריקים ופלגיהם הזורמים בנחת לאורך המחוז. מעל לכל ידועה מגהליה באנשיה הנמרצים, האינטיליגנטים וכן בהכנסת האורחים הנפלאה שלהם. העיר המרכזית במחוז מגהליה היא בירתה, שילונג.


- שילונג. בשילונג יש מסלול גולף בעל 18 חורים, וכן נחלים ומפלים הפזורים ברחבי העיר.
נחל וורד ממזרח הוא מקום משיכה לתיירים ואפשר לשוט בו בסירות. גם נחל אומיאם, הנמצא 16 קילומטר משילונג פופולרי בכל הנוגע לדיג ושיט. יש מספר מפלים סביב שילונג. המפלים הקרובים ביותר הם מפלי בידון ומפלי בישופ. מפלי הפיל, 12 קילומטר על דרך שילונג-צ'רהפונז'י, היא מקום בעל נוף יפה –שני מפלים גבוהים המוקפים צמחיה וסלעים.

מפלים נוספים הם מפלי הנשר ומפלי סוויט מעבר ל"עמק השמח". פסגת שילונג, הנקודה הגבוהה ביותר במגהליה טובה לטיולים וטרקים. נקודה זו ידועה כי "בית האלים" ויש ממנה תצפית בעלת נוף מרתק. סלע קילנג, הנמצא ליד שילונג, הוא גוש מסיבי של גרניט המגיע לגובה של 220 מטרים. מבט מראש הסלע נותן לתייר מבט על עמקי הצפון, במיוחד בחודשי החורף. ליד איזור מווסמאי יש תצפית נוספת, הפעם על המפלים הגבוהים, נו-סנגי-ט'יינג.

מעבר לאוצרות הטבע, מגהליה ושילונג מציעות תרבות אמנותית מעניינת. הריקודים המסורתיים
נערכים מחוץ לבתים במקומות ציבוריים. יש שני סוגים של ריקודים: שד סוקמינסיים ושד נונקרם. השד סומינסיים(ריקוד הלב המבורך) ידוע גם בשם "שד ווייקינג", והוא קרוי על שם המקום בו היה נערך הריקוד בעבר כל שנה. ריקוד זה מבטא כבוד כלפי האבות הקדומים, האלים ואיחוד בין אנשי הקהסי. אין תאריך קבוע לריקודים אלו. הריקוד המסורתי שד נונגקרם מבוצע בטקס המהלל את האלה קה בליי סינשר, ומבקש ממנה יבול וקציר טוב ובריאות והצלחה לכל האנשים. ריקוד זה נערך כל שנה בחודש נובמבר. הריקודים כוללים תלבושות משי צבעוניות וטורבנים הנותנים לרקדנים מראה של נסיכים. לעיתים הרקדנים מחזיקים בחרבות ונוצות. הנשים היפהפיות לובשות חלוקי משי בעלי קישוטים מעוצבים בזהב וכסף וכתר על ראשן.
מסורת הבגדים והריקוד הזו ממשיכה כבר דורות. קשה להבין איך המיסיונרים האירופיים שבאו לאיזור ראו בריקודים יפים אלו מעשה ברברי.